ובההיא שעתא דנפק וכו': ובשעה ההיא שיצא לרדת לארץ להתלבש בגוף בזרע לוי, התתקנו תכ"ה נרות למלך, שהוא ז"א, ותכ"ה חקיקות ממונים לוו את רוח ההוא דמשה למקומו. כשיצא לעולם האירה ה', שהיא השכינה, בפניו, והבית נתמלא מן הזיו שלה. בה בשעה קרא עליו הקב"ה בטרם אצרך בבטן וכו'.

פירוש. השם תכ"ה, הוא יוצא בזווג על מסך הממעט את הרוח העליון שיוכל להתגשם ולהתלבש בגוף ברחם אמו. ונבחן בו שיעור קומה של אור היוצא בזווג הזה, וה"ס תכ"ה נרות שנתתקנו למלך. וכחות המיעוט היוצאים מן המסך, מכונים תכ"ה חקיקות, שהן נעשו ממונים להוריד את הרוח לרחם אמו. וז"ש אוזפוה לההוא רוחא לאתריה. ואחר שנתקן בז' חדשי עבור, האירה עליו השכינה. וז"ש אתנהרא ה' באנפוי.