ר' אליעזר אזל למחמי וכו': ר"א הלך לראות את ר' יוחנן בן זכאי רבו. ואותו יום ראש חדש היה. כשהגיע אליו, אמר לו. באר אשר לרואים, וממלאים אותו במים שאובים ונובע ממקורו עצמו עוד יותר מהם, מה הוא מבקש כאן. אמר לו חייב אדם להקביל פני רבו בראש חדש. דלסריין, פירושו אשר לרואים והוא מלשון (עירובין ס"ג) סייר נכסיה כל יומא (ב"ב כ"א) דגים יהבי סיירא. ושורש המלה הוא סר, כמו (חולין ק"ה) סר סכינא שפירושם ראויה והשגחה. ודלסריין הוא כמו דלסיירין, ובירא דלסריין פירושו באר של רואים, והוא מלשון הכתוב, באר לחי רואי, וראיה פירושו הארת חכמה. והמשיל את ר' אליעזר לבאר נובע מעצמו, משום שעיקר נשמתו היה מאור החסדים דאו"א עלאין שזווגם לא פסיק לעלמין ומשום שממשיך הארת החכמה מישסו"ת, כינה אותו באר של רואים, על שם החכמה שמקבל מישסו"ת, ונבחן זה, שממלאים אותו בשאובים ממקום אחר, כי שורשו עצמו אינו נמשך מישסו"ת רק מאו"א עלאין, ומשום זה והוא נביע מדידיה יתיר, שהחסדים שלו משורשו עצמו, הנמשכים מאו"א, בבחינת נביע דלא פסיק, חשובים הרבה יותר, מהארת החכמה שממלאים אותו מישסו"ת. כי ערך או"א אל ישסו"ת. כערך ג"ר אל ו"ק כנודע.