ובמוץ ותבן דחטה וכו': ובמוץ ותבן של חטה, העמידו חכמים עליה, אילן שאכל אדם הראשון, חטה היה. כי ע"י אכילת עצה"ד הקריב ח' ט' שהן הקליפות מוץ ותבן, לאות ה' שהיא המלכות, ונסתלק ממנה ה י', שהוא יסוד, שהוא עשור שלה, ומשום זה, כשהיא במוץ ותבן, שהם כנגד ערלה ופריעה, כלומר שהם כנגד ב' עורות המילה, שהאחד חותכים והשני פורעים. פטור מן המעשר. דהיינו ה י', שאין רשות לאות י' להתחבר עם אות ה', שהם איש ואשה, כלומר שהם סוד ה י' שבאיש, וה ה' שבאשה. ומשום זה, כל הבוצע צריך לדייק בה ב ה', וצריך למבצע ממקום שבשולו יפה. כי בישול הוא גמר פרי. וזהו ה ו' דהיינו ז"א, שהוא גומר את ה ה', שהיא המלכות.