וההוא קמח שעורים וכו': ואותו קמח שעורים שמביאה אשה הזו, נקרא מנחת קנאת, חסר, כי כנסת ישראל שהיא המלכות, נקראת כך. שבה נמצאת הארה זו דקמח שעורים, וע"כ היא מענישה אותה. (כנ"ל בדבור הסמוך) וע"כ בפנחס כתוב, תחת אשר קנא לאלקיו, כי קנאה שהיא המלכות, נאחזה כאן, כי מי שמשקר בברית ההוא, קנאה, שהיא המלכות, מתעוררת עליו להענישו. ועל כן אמרו, קנאין פוגעין בו (סנהדרין פ"א:) בוא וראה, קמח שעורים, עומר הזה כיון שהגיעו לריחיים שטוחנים בהם, הוציאו ממנו עשרון מנופה בי"ג כברות. גרוסות, פירושו מקום טחינה דקה, מלשון ויגרס בחצץ (איכה ג' ט"ז).