וכד מטון בכורים וכו': וכשהגיעו הבכורים אל הכהן, היה צריך האדם לומר ולפרש הדברים, על אותו אילן שבארץ, הנשלם כעין של מעלה, שהוא ז"א, בי"ב תחומין, שה"ס י"ב גבולי אלכסון, שהם חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קוין, ובע' ענפים, של השם ע"ב, שה"ס ע' סנהדרין וב' עדים. ושלבן הארמי רצה לאבד אותו, שהעולם נפגם בשבילו, והקב"ה הציל העולם ונתעטר בבניו, דהיינו בנשמות ישראל, כמו שהעמדנו, כי באילן ההוא, שהוא ז"א, כל קשר האמונה, שהיא המלכות, תלוי בו. וע"כ נקראת המלכות אז, מנחה חדשה. מהו הטעם. הוא, משום ששמחת העליונים והתחתונים הוא, ושמחת הלבנה, שהיא המלכות, ובכל זמן חדוש הלבנה. שהיא המלכות, הוא קשר האמונה בז"א, ושמחה שלה.