כך כתיב וברדת וגו': כך כתוב, וברדת הטל על המחנה לילה. על המחנה כתוב, ולא כתוב, וברדת הטל לילה, אלא על המחנה. הוא משום, שהטל, דהיינו השפע, יורד מנקודה ההיא, שהיא חכמה, על אלו מ"ט הימים, שבבינה, הנקראים מחנה, והבינה מתחברת עמהם במלך הקדוש, שהוא ז"א. ומתי ירד טל הזה. הוא, כשקרבו ישראל להר סיני, בשבועות, אז ירד טל ההוא בשלמות וטיהר את ישראל, ונפסקה הזוהמא מהם, דהיינו זוהמת הנחש שהטיל בחוה בחטא של עצה"ד, ונתחברו במלך וכנסת ישראל, וקבלו התורה. וכבר העמדנו. ובזמן ההוא ודאי כל הנחלים הולכים אל הים לטהר ולרחוץ. דהיינו כל שפע הספירות של ז"א, הולכים אל המלכות הנקראת ים, והמלכות משגת קומה שוה פב"פ עם ז"א. והכל נקשרו ונתחברו במלך הקדוש. שהוא ז"א. שהוא קו האמצעי, אשר חג השבועות הוא בחינתו כנ"ל.