א״ר אבא כאן וכו׳: אר״א, כאן ב ה׳ תחתונה כאן ב ה׳ עליונה. כהן גדול שהוא עליון מכולם, פוגם ב ה׳ עליונה, שהיא בינה, שכתוב, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'. ומלא את ידו, היינו בינה, שכתוב, שבעת ימים ימלא את ידכם. ושבעת ימים היא בינה כנ״ל, שהוא ה׳ עליונה דהויה. כהן אחר, פוגם, ב ה׳ תחתונה דהויה, שהיא מלכות, שכתוב, לא יקרחה קרחה בראשם, וכתוב אחריו, ולא יחללו שם אלקיהם, ושם זה הרי הוא ידוע, שהוא מלכות, דהיינו ה׳ תחתונה. ומשום זה כתוב, והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ללבוש את הבגדים. דהיינו כמו שאמרנו ששמן המשחה יורה על שפע אבא שמקבל מאמא, שהוא ה׳ עליונה, (כנ״ל אות כ״א) ומשום שהוא קדש כעין של מעלה, כתוב, ומן המקדש לא יצא. דהיינו כמו אבא ואמא עלאין שהזווג שלהם אינו נפסק.