בגולגלתא יתבין תליסר וכו׳: בגלגלתא, שהוא כתר דא״א, יושבים י״ג אלף רבוא עולמות, שנוסעים על רגלים, וסומכים עליהם. ומגלגלתא הזו נוטף טל בכל יום לאותו שמבחוץ, שהוא ז״א, וממלא ראשו בכל יום שכתוב, שראשי נמלא טל.

פירוש, כבר הזכרנו שיש ג׳ הויות בגלגלתא שהם מאו״א ומישסו״ת ומז״א. שה״ס ג׳ קוין ימין שמאל אמצע. ויש בחינת מלכות המקבלת מג׳ קוין, שה״ס עיבר חוורתא שעל הראש כמ״ש לפנינו. וג״פ חו״ב תו״מ הם י״ב ועם העיבר שעל הראש הם י״ג. וכל ספירה מהם היא בסוד אלף רבוא. כי כבר בארנו לעיל שכל ספירה שבגלגלתא היא מאה אלף כנ״ל בדבור הסמוך. וכשהע״ס דגלגלתא נכללים זמ״ז ויש בכל ספירה ע״ס נמצא שכל ספירה עולה במספר כולם עשר פעמים מאה אלף, דהיינו אלף אלפים. ומלבד זה כל קו כלול בתוכו ג׳ קוין שבכל אחד מהם ג׳ קוין, נמצא שיש בכל קו ט׳ קוין, שהם ט״פ אלף אלפים, ועם המלכות המקבלתם שהיא ג״כ אלף אלפים, הרי יש רבוא אלפים. וז״ש בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין, כי כל קו יש בו רבוא אלפים. וכן העיבר חוורתא שעל הראש, וע״כ יש בהם י״ג אלף רבוא עלמין.

וישיבה ה״ס הארת ו״ק, משום שנה״י שה״ס הרגלין אינם פועלים בישיבה, וכשחסר נה״י דכלים הוא חסר ג״ר דאורות. ומחמת שעתה נעשה תקון קו האמצעי גם בו״ק דבינה (כנ״ל אות י״ג) נתמעטה הארת החכמה להארת ממטה למעלה שה״ס ו״ק דחכמה. וז״ש בגלגלתא יתבין תליסר וכו׳. שהארת החכמה המתגלה כאן בסוד י״ג שהם ג׳ הויות דהיינו ג׳ קוין, הוא רק בבחינת ישיבה. וזהו בקביעות, אמנם בשעת הנסיעה, מתגלות בהכרח גם ג״ר דחכמה, אלא שמסתלקות תיכף, וז״ש, דנטלין עלוי רגלין, שנוסעים על רגלים, שבשעת נסיעתם מתגלים הכלים הנקראים רגלין, עם האורות דג״ר דחכמה. וסמכין עלוי, אבל תיכף מסתלקים הג״ר ונשאר הו״ק שהם נסמכים על הג״ר שנגלו בעת הנסיעה. (כנ״ל בשלח דף ל״ט ד״ה וג') ולפיכך הם נבחנים בקביעות כיושבים, שה״ס ו״ק דחכמה. (ועי׳ להלן אות קפ״ד בהסולם).

ואלו אורות בי״ג חוורתא נקראים טל, כמ״ש לפנינו. והם נמשכים לז״א, וז״ש, ומהאי גלגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, שהוא ז״א, הנמצא בנה״י דא״א, ונה״י נחשבים שהם לבר מגופא.