ומהאי גלגלתא וכו׳: ומגלגלתא הזו דז״א, יוצא עיבר אחד, דהיינו חוורתא אחת שמקבל מחוורתא דא"א (כנ״ל אות קפ"ד) שהוא הארת הג״ר, לכל אלו שלמטה. ונותנים שכר אוראותא, דהיינו שכר הג״ר לעתיק יומין כשהם באים בחשבון תחת השרביט. וכנגד זה בקע לגלגלת שנותנים למטה כשנכנסים לחשבון. ובקע הזה הוא שכר הג״ר הניתן ממנו לעתיק יומין. אוראותא, הוא אותיות אור ראותא, דהיינו אור החכמה הנקרא ראיה או ראות.

פירוש. חשבון, פירושו אור החכמה, (כנ״ל פקודי אות כ״ח ע״ש). והוא מקובל רק ע״י העלאת המלכות לבינה, שאז נמשך לתחתונים הקטנות דבינה, שה״ס חצי מדרגה, כו״ח דכלים ונפש רוח דאורות. ואחר שמקבל הקטנות דבינה הוא ראוי לקבל החכמה מקו שמאל דבינה. ומיתוק זה דהעלאת המלכות בבינה, מתחיל בעתיק יומין שה״ס א״א, שמשם מקבלים כל הפרצופין. נמצא שאין התחתונים יכולים לקבל ג״ר מטרם שמעלים מ"ן להמשיך הקטנות מבינה, שה״ס חצי מדרגה, וע״כ נקרא בקע. והעלאת מ"ן הזו, נבחן לשכר שנותנים לעתיק יומין בעד השפעת הג״ר שלו מבינה שלו. וז״ש, ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין, כי העלאת מיין להמשכת חצי מדרגה דקטנות הבינה, נבחן לשכר בעד אוראותא, שפירושו אור החכמה המקבלים מבינה דעתיק יומין, שה״ס בינה דא״א שיצאה לחוץ, בסוד ונהר יוצא מעדן. וז״ש, כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא, כלומר בשעה שנכנסים בסוד החשבון שפירושו הארת החכמה, שזסו"ה כי תשא את ראש בני ישראל וגו', דהיינו כי תמשיך את הג״ר, המכונים ראש, לבני ישראל. ונתנו איש כפר נפשו, היינו בקע לגלגלת, שה״ס העלאת מ״ן להמשיך חצי מדרגה, המכונה בקע. וז״ש לגלגלת, כדי להמשיך ג״ר המכונה גלגלת. וז״ש, ולקביל דא בקע לגלגלת, שה״ס שכר אוראותא כמבואר.