אוף הכא הויה הויה וכו׳: אף כאן הויה הויה, טעם מפסיק ביניהם, כי הויה הא׳ שלם, אבל הויה הב׳ שלם בכל השלמות, כי הויה הב׳, הוא ז״א בזמן שמקבל מי״ג תקוני דיקנא דא״א ויש לו ג״כ י״ג תקוני דיקנא כמוהו. ומשה, במקום הדין, שהוא ז״א, אמר להוריד י״ג מדות מעתיקא קדישא שהוא רחמים, לז״א. כי כך למדנו. כמה יפה כחו של משה שהוריד י״ג מדות הרחמים מעתיקא קדישא למטה. וכשנגלה עתיקא קדישא בז״א, הכל נראים ברחמים, והחוטם נשקט, ואש ועשן אינם יוצאים. כמש״א ותהלתי א חטם לך. שיורה על הזמן, שהחוטם דז״א הוא ברחמים.