ודרועא לא אושיט וכו׳: והזרוע, אינו מושיט ידו, בג׳ קשרים שאמרנו, דהיינו במוחין דחב״ד. כי שם שליטת הימין. וע״כ נקרא, ימין ה׳, כנ״ל. וכשמתעוררים רשעים ומתפשטים בעולם, מתעוררים ג׳ קשרים אחרים, שהם דין קשה, ומושיט הזרוע. וכשמושיט הזרוע, הוא יד ימין, אבל נקרא זרוע ה׳, זרועך הנטויה. בזמן שג' קשרים אלו שבימין נכללים בג׳ קשרים האחרים שהם דין קשה, נקרא הכל ימין, ועושה הדין ברחמים. ז״ש, ימינך ה׳ נאדרי בכח ימינך ה׳ תרעץ אויב. משום שמתעוררים בהם, בהדינים, הרחמים.

פירוש. כבר ידעת שאין המוחין דחכמה מאירים אלא ביחד עם גילוי דינים על הרשעים הרוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה (כנ״ל אות רי״ט). וז״ש, וכד מתערין חייביא וכו' מתערין ג' אחרנין דאינון דינא קשיא, ואושיט דרועא, דהיינו שמושיט הזרוע לדון הרשעים בדינים קשים על שממשיכים החכמה ממעלה למטה, כי לולא הושטת הזרוע לענוש הרשעים אי אפשר שתתגלה החכמה (כמ״ש שם). וז"ש, וכד אושיט דרועא, לענוש הרשעים, אז מתגלים המוחין דג״ר, יד ימינא הוא, כי גילוי הג״ר הם ג׳ קשרים המתקשרים ביד ימין. אבל אתקרי זרוע ה׳. זרועך הנטויה, כי פעולת גילוי הדינים בשעת הופעת החכמה נבחנת לזרוע הנטויה כמי שנוטה זרוע להעניש את אויביו. אמנם אז מתגלים ג"ר דפנים, שה״ס ג׳ קשרין דימינא. כי זרוע נקרא, רק מוחין דו״ק, שהם פועלים דינים, וחסד לא נמצא שם כלל, משא״כ כאן במוחין דג״ר עיקר הפועל והשולט הוא החסד, והזרוע אינה פועלת דינים אלא בבחינת זרוע הנטויה, שהיא רק נטויה להעניש הרשעים, כדי לשמור על החכמה, אבל לא בפועל ממש, כי אז שליטת הימין. וז״ש בזמנא דג׳ אלין, דיד ימין, אתכלילן בג׳ אחרנין, דהיינו בעת הופעת החכמה, שצריכים להכלל בזרוע הנטויה, כדי להשמר מחצונים, כנ״ל אקרי כלא ימינא, כי אז מתגלים המוחין דג״ר, ועביד דינא ברחמי, כי גילוי הדין שבזרוע הנטויה, נעשה כדי שיתגלו הרחמים. הה״ד ימינך ה׳ נאדרי בכח, כי הימין מתאזר ע״י הכח של הזרוע הנטויה. ימינך ה׳ תרעץ אויב, ונבחן אשר הימין מרחיק האויבים ומכניעם, ולא השמאל, כי השמאל רק מסייע לשליטת הימין.