חוורא תליתאה וכו׳: אחר שכבר ביאר ב׳ חוורין, שהם ב׳ קוין ימין ושמאל שבעין שמאל דא״א, מבאר עתה לבן השלישי, שהוא קו האמצעי שבעין שמאל דא״א. הוא מאיר ועולה ויורד, דהיינו כדרך הארת ג׳ קוין כנ״ל, ועל ידו, יוצא אור לבן, דהיינו חסדים, מפנימי פנימיות של המוח, דהיינו מח״ס דא״א, ובוטש בשער שחור דז״א, כאשר צריך, ובראש, ובמוח של ראש של ז״א. ומאיר לשלש ספירות שנשארו, שהם חכמה בינה דעת, כי לא נגלה עד עתה רק חג״ת נה״י. והם נגלות כפי שנצרך לגלות, אם טוב לפני עתיק הסתום מכל, לגלות.

פירוש כמו שחוורא תליתאה דעין ימין דא״א האיר למוחא תתאה, שהוא ז״א, מטעם שנתבאר לעיל (אות מ״ה) אף כאן חוורא תליתאי דעין שמאל דא״א מאיר לז״א. וז״ש ובטש בשערא אוכמא, דהיינו ז״א ששערותיו שחורות בסו״ה שחורות כעורב. וברישא שהוא גלגלתא שלו. ובמוחא דרישא, שהוא חב״ד שלו.

ואין להקשות, הרי מקודם לכן אמר, שבא״א הוא עין אחת, ולמה חושב כאן ב׳ עינים. והענין כי ע״כ מקדים ואומר (באות מ״ב) וכן להלן, תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד, כלומר שהם באמת ב׳ עינים, אלא לפי שגם השמאל הוא לבן וחסדים כמו הימין, נחשבים שתיהן כאחת. אמנם הם ב׳ עינים ובכל אחת ג׳ חוורין, כמבואר.