ובספרא דאגדתא וכו': ובספר האגדה שבבית מדרשו של רב ייבא סבא, העמיד את ה ה' שהיא המלכות, שמקבלת מפה דא"א. אבל כאן בעניננו, אינו מתקיים כך, ואין המלכות מתחברת לפה דא"א אלא לנקב שמאלי דחוטם. ואע"פ שעולה באחד, הנה ב ה' תלוים דינים, להיותה בחינת חכמה תתאה, המאירה עם דינים (כנ"ל באד"ר אות רי"ט) ודין תלוי בחוטם, דהיינו בחכמה המושפעת מחוטם. שכתוב עלה עשן באפו. ואם תאמר, הרי כתוב, ואש מפיו תאכל, הרי שגם בפה יש דינים. ומשיב, אלא עיקר הרוגז תלוי בחוטם. משום שמשם מושפע החכמה.