דוד מלכא בקדמיתא וכו': דוד המלך, בתחילה אמר, בחנני ה' ונסני. כי אני איני מפחד מכל הדינים, אפילו מ צדק הזה. וכל שכן שאני אחוז בו, כי דוד היה מרכבה למלכות. מה כתוב, אני ב צדק אחזה פניך. בצדק ודאי. איני מתירא לקום בדיניו. אחר שחטא היה מתירא אפילו ממשפט, שכתוב, ואל תבא במשפט את עבדך. בוא וראה כשצדק הזה מתבסם ממשפט הוא נקרא צדקה. לשון נקבה, כי נעשה נקבה לז"א שנקרא משפט, ומקבלת ממנו חסדים. והעולם מתבשם בחסד, ומתמלא ממנו, שכתוב אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ.