ת"ח דדוד מלכא וכו': בוא וראה, דוד המלך היה קם בחצות לילה. ואם תאמר שהיה יושב או שוכב במטה, ואומר שירות ותשבחות. לא. אלא כמ"ש, חצות לילה אקום להודות לך. אקום ודאי, בעמידה, היה עוסק בשירות ותשבחות של התורה. פירוש. מוחין דנה"י באור הנפש, מכונים שכיבה, שאין להשוכב שום קומה. מוחין דו"ק מכונים ישיבה, כי היושב, נמצאים נה"י שלו מקופלים תחתיו, והוא חסר אז נה"י דכלים וג"ר דאורות. מוחין דג"ר מכונים עמידה, כי אז כל ג' חלקי קומת האדם זקופים שהם: ראש, תוך, וסוף. וז"ש דאי תימא דהוה יתיב, דהיינו ששיבח להקב"ה במוחין דו"ק הנבחנים לישיבה. או שכיב בערסיה, או ששיבח במוחין דנה"י, הנבחנים לשכיבה, אלא כמה דכתיב וכו', אקום ודאי בעמידה לאתעסקא בשירין וכו'. דהיינו במוחין דג"ר הנבחנים לעמידה. ובמוחין האלו היה עוסק בשירות ותשבחות לפני הקב"ה, ששיעור קומתו גדלה בכל הגדלות.