וכל דא מנלן וכו': שואל, מאין לנו כל זה, דהיינו שהאדם הוא בלי ידיעה, ומשיב, כי כתוב, כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים הנאחזים במצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח וכו'. ושואל, כי גם לא ידע האדם את עתו, מהו עתו. ומשיב, עתו, של אותו מעשה שעשה, כמש"א את הכל עשה יפה בעתו, (לעיל אות נ"ב ע"ש) וע"כ הם כצפרים האחוזות בפח. וע"כ אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים ארחות ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת.

ושיעור הכתובים הוא, את הכל עשה יפה בעתו, שכל כ"ח עתים שחושב שם, כולם טובות, כל אחת בעתה, כי אפילו י"ד עתים שבשמאל, הן טובות, להיותן מקרבות את האדם להתקשר בי"ד עתים שבימין, שה"ס השכינה. גם את העולם נתן בלבם, שע"י העונשים הקשים שבי"ד עתים שבשמאל, נקבעים בלבם, י"ד עתים המתוקות שבימין. שמחמת העונש המר שמקבל בשמאל הוא בורח משמאל ובא לימין. והוצרך לעצה זו, מטעם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה וגו', כיון שאין האדם מסוגל להשיג הכל, כנ"ל שאומר, כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר וגו', על כן ניתן לו הבירור בלב, הבורח מעונש המר ומתקשר בטוב וחסד שבימין, וז"ש ידעתי כי אין טוב בם, היינו בי"ד עתים שבשמאל, אבל הן סבה בטוחה, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו.