ועל תרין אלין וכו': ועל שנים אלו אינו שולט בהם עין הרע, כי מי מנה עפר יעקב אלו הן אבנים הקדושות, אבנים חזקים, שמהם יוצא מים לעולם. ועל זה כתוב, והיה זרעך כעפר הארץ, מה עפר ההוא העולם מתברך בשבילו אף כן, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. כעפר הארץ ממש.

פירוש. אבנים, הן מדרגות המלכות שנקראת אבן. וכשהמלכות היא בשליטת השמאל בלא ימין, האבנים מתקשים מאד, ואז הן מפולמות. והן מונחות על התהום, דהיינו שמחמת דינין דשמאל הן סותמים מוצא המים, שהם חסדים. וכדי שהעולם יוכל להתקיים הן מתנקבים ע"י המסך דצמצום א'. ויוצאים המים דרך הנקבים, ועי"ז מתקיים העולם. (ועי' בראשית א' דף ל"ד ד"ה ועל דא) ובמצב הזה של שליטת המסך דצמצום א', נקראת המלכות עפר, וז"ש, ועל זה כתוב, והיה זרעך כעפר הארץ. וע"כ היא מונה הראשון, שעליה כתוב מי מנה עפר יעקב. ומספר דאיהו מונה וכו': ומספר, שהוא מונה השני, מנה להרביץ כל אלו הנוקבין, מרגליות עליונות, שהן מדרגות הבינה, של המטה ששכב עליה יעקב, שהיא המלכות. פירוש ומספר, הוא יסוד, שהוא הנושא של המסך דצמצום ב', המעלה את המלכות לבינה, שמשום העלאה זו נקראת הבינה בשם מרגלא עלאה, (כנ"ל פרשת יתרו אות תקל"ד ד"ה האי) וז"ש מנה לרבע כל אינון נוקבין מרגלאן עלאין שמעלה המלכות לבינה, ומשום זה נעשה הבינה בסוד האם רובצת על הבנים, ונקראת מרגלא עלאה. שעי"ז נמתקת המלכות, שהיא המטה דשכיב עליה ישראל.