כל פקודין דעשה וכו׳: כל מצות עשה, שהיו עתידים לשרות ברמ״ח אברים שלו, כולם מתאבלים עליו. וסוד הדבר דרכיו ראיתי וארפאהו וגו׳ ולאבליו. מהו ולאבליו, אלו הם רמ״ח אברים שמתאבלים עליו, שהם צורה עליונה, השורה על ראשו שבה שורה יה״ו ה׳ (כנ״ל אות ל״ז) וכמו שישנה צורה טובה על צדיק המנהיגו לעשות כל המעשים הטובים לזכותו לעולם הבא, כך ישנה צורה רעה על ראש הרשעים להנהיגם במעשים רעים שירשו גיהנם. ומשום זה יש הבל ויש הבל. יש הבל טוב שנאמר בו, כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם. ויש הבל רע, שנאמר בו, גם זה הבל ורעות רוח.