הה"ד בשוא גליו אתה תשבחם וכו': היינו אתה תשבחם לגלי הים, תשבחם הוא כמו תשברם, כי משבר אותם להחזירם למקומם. שהוא ע"י חוט של חסד כנ"ל. דבר אחר. תשבחם ממש, כפשוטו, שהתרוממות הגלים הוא שבחם, משום שעולים לראות בתשוקה. מכאן כל החושב להסתכל ולדעת, אע"פ שאינו יכול, נחשב לו לשבח וכולם משבחים אותו. פירוש, החכמה נקראת עינים, והארת החכמה נקראת ראיה. וענין התרוממות הגלים, הוא מכח הארת קו שמאל בחכמה בלי חסדים, שע"כ אינם יכולים לראות דהיינו לקבל חכמה. כנ"ל. ואומר, אע"פ שאינם יכולים לראות, מ"מ שבח נחשב להם, משום שהם רצים בתשוקה לראות.