והיכלין לאו אינון וכו': והיכלות אינם אורות ואינם רוחות, ואינם נשמות, ואין מי שיעמוד בהם. הרצון של כל ט' אורות, העומדים כולם במחשבה, שהיא אחת מהם בחשבון, דהיינו התכללות ג' ראשים דא"א זה בזה במקום חכמה סתימאה דא"א, הנקרא מחשבה, שהוא אחד מג' ראשים דא"א הרצון של כולם הוא לרדוף אחריהם דט' היכלות שברדל"א להשיגם, בעוד שעומדים במחשבה. שהוא חכמה סתימאה. כלומר הט' אורות שהם התכללות ג' ראשים דא"א שבמקום חכמה סתימאה, ובעוד שהם מצוים בח"ס מחוץ לרדל"א, הם רוצים להשיג הט' היכלות שבמקום רדל"א. והטעם הוא מפני שכל המוחין שלהם הם מקבלים מט' היכלות אלו. אבל אינם משיגים ואינם נודעים, כי אינם נמצאים לא ברצון ולא במחשבה עליונה, תופשים בהם, שמקבלים מהם מוחין, ואינם תופשים בהם, כי אינם מושגים. באלו עומדים כל סוד האמונה. וכל אלו האורות מסוד המחשבה העליונה שהיא חכמה סתימאה שלמטה מרדל"א כולם נקראים אין סוף, כי עד כאן האורות מגיעים ואינם מגיעים ולא נודעו אין כאן רצון ולא מחשבה. כי החכמה סתימאה זו נסתמה, ואינה מאירה כלום לתחתונים.