שבעה מתפלגין לשבעה וכו': ז' ספירות חג"ת נהי"מ דז"א, מתחלקות לשבעה תהומות, דהיינו מלכיות, שכל ספירה מחג"ת נהי"מ דז"א מתפשטת לעשר, ויש בהן ז' מלכיות, דהיינו מלכות לכל ספירה. כל אחת מכה בתהום שלה, דהיינו שמזדווגת בזווג דהכאה במסך שבמלכות שבה הנקראת תהום. ומעלות ע"ס דאו"ח המלבישים לע"ס דאו"י, ואלו נקראות ע"ס דראש. ואבנים, שהם המסכים, מתגלגלים בתוך התהום, דהיינו שמתהפכים להאיר ממסך דמלכות דראש ולמטה, עד המלכות דמלכות, ונמצא שנכנס האור ההוא מע"ס דראש, באלו אבנים, שהם המסכים, ונוקב אותם המים, שהם האורות, יוצאים בהם בנקבי המסך עד ששוקעים כל אחד על התהום, שהוא מלכות דמלכות שה"ס ע"ס דגוף עד החזה. (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות כ"ז ע"ש) ששם נתבאר בפרצופי א"ק וכן הוא בכל המדרגות, והמים מכסים לב' בחינות התהום, דהיינו מסך דמפתחא ומסך דמנעולא. (עי' בהקדמת ספר הזהר דף מ"ה ד"ה ההוא. ודף מ"ז ד"ה גו). ובזה נתבאר סדר אצילות של פרצוף ז"א, ראש וגוף.