לקבל דא אורים וכו': כנגד זה, אורים היינו שמאירים בדבריהם, דהיינו ז"א, מראה המאירה. תומים שמשלימים בדבריהם, דהיינו המלכות, המאירה בהארת חכמה בסו"ה וראית את אחורי, שבה כל השלמות. זה פנים, האורים. וזה אחור, התומים. וזה סוד קול ודבור, קול, שהוא ז"א, מאיר לדבור, שהוא המלכות, לדבר. כי הדבור משלים המלה, כלומר שהקול הוא עיקר הממשות, והדבור משלימו. ועולים תמיד זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה לעולם. כי אין להפריד בין הקול לדבור. וע"כ חשן ואפוד, זה פנים וזה אחור, והכל סוד אחד בלי פירוד כלל, כמו קול ודבור.