הללוהו שמש וירח: בו, בשמש, עומד סוד הזה, כל הספירות דז"א, כי השמש הוא ת"ת דז"א, שהוא עיקר ז"א, ושאר הספירות הן רק בדרך התכללות בת"ת. והוא השמש להאיר, ובו נמצאים ככבים העליונים המאירים ומזלות, כמו שהעמדנו. אחר זה חוזר למעלה, למקום ההוא העומד במרומי מרומים, שהוא בינה, ושם נתקעים הכל, כלומר, שכל המוחין דז"א ומלכות ובי"ע יוצאים משם. ועליה אומר, הללוהו שמי השמים. כי השמים הוא ז"א, ושמי השמים הוא בינה. אחר זה, הללו את ה' מן הארץ, שהיא מלכות דז"א, שהיא כנגד אלו שכתוב אח"כ, אש וברד וגו'.