ה' זווגא חדא וכו': ה' של השמים, מורה על זווג אחד עם שמים, דהיינו הבינה המשפעת לשמים, שהוא ז"א, לתת לו חיים ולהשרות עליו המוחין. ו'. של ו את הארץ, שהיא ז"א, היא לתת מזון להמלכות שנקראת ארץ, ולתקן לה הספקה הראויה לה. וז"ס בראשית וגו' עד השמים ואת הארץ. ו' שנסמכה אל ו את, שלפי הנ"ל היתה צריכה להיות נסמכת אל הארץ, מורה על כלל כ"ב אותיות שה ו' הוציאה, כי את מורה על כ"ב אותיות שמא' עד ת', שמהם ניזונית הארץ שהיא המלכות, והארץ כוללת אותן לתוכה, כמש"א, כל הנחלים הולכים אל הים, שפירושו שכל צנורות השפע של ז"א הולכים אל המלכות הנקראת ים. והיינו הסוד שכתוב, ואת הארץ, שהמלכות מקבצת לתוכה הכל, ומקבלת אותם, הארץ לקחה ה ו' וקבלה אותה, להיות נזונית ממנה.