וכד נקודה עלאה וכו': וכשנקודה העליונה, שהיא חכמה, ועולם הבא שהוא בינה, מתעלים בהארתם, אינם יודעים רק ריח, שה"ס ו"ק דהארת החכמה המכונה ריח, ולא ג"ר, כנודע, כמי שמריח בריח ונתבשם. ואין זה בחינת נחת הנקרא ניחוח, שהרי כתוב, ולא אריח בריח ניחחכם. הרי שריח וניחח הם שני דברים. כי ריח ניחח פירושו ריח של הרצון, דהיינו כל אלו הרצונות של תפלה ורצון השירה, ורצון הכהן, שכולם הם סוד אדם, (כנ"ל אות שנ"ה) אז כולם נעשים רצון אחד, ורצון ההוא נקרא ניחח. שפירושו רצון כתרגומו. אז הכל נקשר ומאיר יחד כראוי, כמו שלמדנו.