ת"ח בקדמיתא וכו': בוא וראה, בתחילה, במשכן שעשה משה, הוא התקין אותו בסוד מדרגה ההיא העליונה שהוא עומד בו. דהיינו במדרגת ז"א. במקדש שעשה שלמה, הוא תקן אותו בסוד נהר ההוא היוצא מעדן, שהוא שלום בית, דהיינו יסוד, והוא הנחת של הבית, שהוא מלכות. וע"כ בסוד המשכן הוא קרבה של חביבות בסוד הגוף, שהוא ת"ת, דהיינו מדרגה ההיא של משה שנמצא בה קרבה של חביבות, ולא של מנוחה. שע"כ היה המשכן מטולטל בנסיעות, כשבא שלמה והתקין בית המקדש, הוא נתתקן בסוד חביבות המנוחה. וע"כ כתוב בשלמה, הוא יהיה איש מנוחה.

פירוש כי משה תקן את המשכן בבחינת ו"ק דהיינו חג"ת נה"י דאורות, וחב"ד חג"ת דכלים, וע"כ נבחן שתקון הזה הוא מז"א, מבחינת ת"ת שלו, ולא מבחינת יסוד שלו, כי המלכות שה"ס המשכן חסרה נה"י דכלים. וע"כ היה המשכן בבחינת נסיעה וטלטול, כמו החיות ואופנים דז"א, כנ"ל (באות ת"ז) אבל בימי שלמה כבר נתקנו בחינת נה"י דכלים של המלכות, וע"כ קבלה מיסוד דז"א שה"ס הנהר היוצא מעדן, ואז נגלה בחינתה עצמה כנ"ל שהחיות ואופנים שלה בסוד המנוחה. (כמ"ש באות ת"ז ע"ש).