ולבתר, ויקם וכו': ואח"כ כתוב שוב ויקם. מהו הטעם. הוא משום שיהיה ההתחלה והסוף בקימה, וע"כ התחיל בקימה וסיים בקימה, כי בכל, בשניהם, צריכים קימה, בהתחלה ובסוף, כי הקימה שבתחילה, היא שהסטרא אחרא יחלש. וזו, שבסוף, היא קימה לצד הקדושה, כדי להתקיים ולהתעלות למעלה, להיות קשר אחד כראוי. כי בכל פעם שהקדושה שולטת ועולה, הטומאה, שפלה ויורדת למטה.

פירוש. כי קימה, פירושו ג"ר. ויש ב' מיני קימה למלכות, א) כשהיתה בסוד ב' מאורות הגדולים. (כנ"ל ב"א מאות ק"י עד אות קט"ו), ב) אחר שנתמעטה ונבנה מחדש מבחינת מחזה ולמטה. ועל סוד הזה נאמר ב' פעמים, ויקם. הקימה הא' נבחנת לג"ר דו"ק. והקימה הב' עוד לא היתה כאן במשכן בחינת ג"ר ממש, אלא ו"ק דג"ר.

וז"ש, קימה בשירותא, דסטרא אחרא אתרפי שהיא קימה בסוד ב' מאורות הגדולים שאינה באה אלא להחליש הס"א, כי לא תוכל להתקיים במצב הזה (כמ"ש שם) ודא איהו קימה לסטרא דקדושה בגין לאתקיימא ולאסתלקא לעילא, היינו קימה הב', שחזרה ונבנית כדי לעלות למעלה לז"א, ולהדבק בו, כי אז תוכל להתקיים.