אבל תא חזי וכו': אבל בוא וראה, משה, כשסידר תפלתו בשביל ישראל, האריך בתפלה זו, משום שהיא תפלה העומדת למעלה, בז"א, וכשסידר תפלתו בקצרה, דהיינו שהתפלל על אחותו, לא האריך בתפלה זו, משום שעומדת למטה במלכות. שכתוב, אל נא רפא נא לה. ולא האריך יותר. משום שהוא אדון הבית שהיא המלכות הנקרא בית, ומשה היה מרכבה לז"א, שהוא אדונה, וע"כ פקד ביתו כראוי. ומשום זה לא האריך יותר בתפילתו. וכל הסידורים, שאמרנו בהיכלות, הם להשרות השכינה בעולם. כמו שהעמדנו בכל אלו היכלות שאמרנו (בראשית ב' אות ס"ב והלאה).

פירוש. אריכות התפלה, תורה, שהמשיך השפע ממעלה למטה. וזה נוהג רק בבחינת ז"א. וז"ש, בגין דאיהי צלותא דקיימא לעילא, וקצרות התפלה, תורה, שממשיך רק בבחינת ממטה למעלה, שזה נוהג בשפע הארת החכמה מן המלכות. וז"ש, בגין דקיימא לתתא, דהיינו במלכות. ומשום זה צריכים לכלול היכלות התחתונים בהיכלות עליונים, ואין להמשיך השפע ישר מהיכלות העליונים למטה, אל התחתונים ובעיקרם הם ג' מיני התכללות (כנ"ל בראשית ב' דף ס"ה בהסולם ד"ה וצריך) וז"ש, וכלהו סדורין לאשראה שכינתא בעלמא, שאי אפשר להמשיכה רק בדרך התכללות התחתונים בעליונים. שה"ס ממטה למעלה.