מחשבה אפיק רעותא וכו': ומפרש עוד, המחשבה שה"ס חכמה, מוציאה ומולידה את הרצון. שה"ס בינה, והרצון שיצא מן המחשבה מוליד ומוציא קול הנשמע, שה"ס ז"א. וקול ההוא הנשמע עולה לקשר קשרים ממטה למעלה, היכלות התחתונים בעליונים. הקול, שהוא מקשר קשרים, בין ב' הקוים שבינה, וממשיך ברכות מלמעלה למעלה, מן הבינה, בחשאי, נסמך ג"כ על אלו ד' עמודים, מחשבה רצון קול דבור, שהם חו"ב תו"מ, והסמיכה היא בסיום הקשר, דהיינו בהדבור, שהוא המלכות, שהוא המקום שהכל נקשר בו יחד, ונעשו כולם אחד. כי המלכות מקבלת לתוכה את כולם.