מאי טעמא בגין וכו': מהו הטעם. הוא משום שקודש. הוא סוד, עליון של כל המדרגות, שה"ס או"א עלאין, מה קדש ההוא עולה על הכל, ויש לו בחוץ קדש אחר למטה העומד תחתיו, דהיינו ישסו"ת, המלבישים מבחוץ על או"א עלאין, והוא עומד בחשבון ובמנין. אף כך ישראל, הם קדש, שכתוב, קדש ישראל לה', והם נותנים קדש אחר פדיון שלהם העומד בחשבון. וזה סוד, ישראל הם האילן העומד בפנים, כנגד או"א עלאין, פדיון שנותנים הוא קדש אחר העומד בחוץ ועולה בחשבון, שהוא כנגד ישסו"ת. ומגין זה על זה. הלכו.

פירוש. חשבון, ה"ס המוחין דהארת חכמה כנ"ל, ונודע שאו"א עלאין הם בחסדים מכוסים מהארת חכמה, ורק ישסו"ת המלבישים עליהם מבחוץ בהם מתגלה השורש להארת החכמה, (כנ"ל בראשית א' דף רנ"א ד"ה נחית ע"ש) וישראל הם כנגד הקדש שבאו"א, וע"כ אין להם חשבון כמו או"א עלאין. אלא הם נותנים כפר נפשם, שזה הכפר הוא כנגד ישסו"ת העומדים בחשבון, ואז מגינים זה על זה, שיש להם הברכות מצד או"א, ויש להם החשבון מצד ישסו"ת הנמשך ע"י הכפר שנותנים, ולפיכך דוד שעשה חשבון בישראל בלי כפר פרץ בהם הדבר. משום שישראל עצמם אינם עומדים בחשבון, ונסתלקה מהם הקדושה דאו"א עלאין.