א' י"י מים וכו': י' י' שבצורת ה א', ה י' עליונה היא מים עליונים, שה"ס ז"א, וה י' תחתונה, היא מים תחתונים, שה"ס המלכות. שאין ביניהם אלא כמלא שערה, שהיא ו' שבאמצע צורת ה א', שהיא נטויה בין ב' היודין בסוד רקיע שה"ס המסך, שהוא מבדיל בין מים למים, שתהיה הבדלה בין נוקבא לדכר. משום זה כתוב ויהי מבדיל. וסוד הדבר. היא הצירוף יאהדונהי, שה"ס השילוב מב' השמות הוי"ה אדנ"י, ה י' העליונה של הצירוף היא מים עליונים זכרים. ה י' התחתונה של הצירוף, היא מים תחתונים נקבות, שש האותיות אהדונ"ה שבין ב' היודין שהם כחשבון ו' ה"ס מטטרון, שהוא ה ו' שבין ב' היודין של צורת א'.

פירוש. הויה ה"ס ז"א ואדני ה"ס המלכות, וכשהם בזווג משתלבים ב' השמות זה בזה ויוצא הצירוף יאהדונה"י. ואז נבחן ז"א, שהוא בעיקר ב י' הראשונה של הצירוף, שה"ס חכמה עלאה. והמלכות נבחנת שהיא בעיקר בסוד י' תחתונה של הצירוף, שה"ס חכמה תתאה, וכל ו' אותיות שביניהם מרמזים על יסוד, המיחד ז"א ומלכות זה בזה. ונודע שבימות החול, משמש מטטרון ליחד ז"א ומלכות במקום היסוד, וע"כ אומר, ששש אותיות שבין יוד עליונה ליוד תחתונה רומזות על מטטרון. כי מדבר מיחוד דימות החול. (כמ"ש בהקדמת תקוני הזהר דף ב' בסופו.).