וקול דא שמע וכו': וקול, זה שמע ישראל, דהיינו היחוד דשש תיבות של שמע ישראל שהוא יחוד ז"א, הנקרא קול. שבו ואשמע את קול כנפיהם, והויה זה, דהיינו ז"א, שהוא קול, כשיוצא לקבל השכינה בתפלה בלחש, שהיא דבור, דהיינו המלכות הנקראת דבור. שבו נאמר אדני שפתי תפתח, כל האברים, דהיינו כל רמ"ח אורות דחסד דז"א הנק' רמ"ח אברים, כנפיהם, דהיינו המלכות שבכל אבר, פתוחות כולן ברמ"ח תיבות, שהן בד' פרשות דק"ש. שבהם יורד הקול. פירוש. כי פרשה ראשונה, היא שמע ישראל עם בשכמל"ו, שיש בהן י"ב תיבות. ופרשה שניה היא ואהבת, ש"ש בה מ"ב תיבות. ופרשה ג' היא והיה אם שמוע, שיש בה קכ"ב תיבות. ופרשה ד' היא פרשת ציצית, שיש בה ס"ט תבות. שהן ביחד רמ"ה תיבות, ועם ג' תיבות ה' אלקיכם אמת, שאומר החזן בקול רם, הן רמ"ח תיבות. והיחיד, צריך משום כך להוסיף ג' תיבות, אל מלך נאמן, כדי להשלים רמ"ח. (ועי' זהר חדש רות דף צ' ע"א).