והיו לטוטפות: טטפת, היא אותיות טט פת, טט הוא בגי' ח"י עולמות שהוא צדיק, דהיינו יסוד. כנגדו הוא מטטרון, כי יסוד מתלבש במטטרון. פת, היא תפארת, שהוא אותיות תאר פת. מטטרון הוא הסוס של תפארת, כלומר שהת"ת רוכב עליו. כי במטטרון מתלבשות כל הספירות. שפעם מתלבש בו ת"ת, ופעם יסוד, ופעם מלכות. ופעם שלשתם מתלבשים בו. וכך הוא להם כמו גוף לנשמה. וכשהקב"ה מסתלק ממנו, נשאר מטטרון אלם, שאין לו, לא קול ולא דבור. נמצא שהקב"ה ושכינתו הם קול ודבור של כל מלאך ומלאך, והם בכל קול ודבור של תורה, ובכל קול של התפלה, ובכל מצוה ומצוה. ובכל מקומות ממשלתו בעליונים ותחתונים. הוא חיים של הכל. הוא סובל את הכל.