וקב"ה רשים בישראל: והקב"ה רושם בישראל כנגדם, כנגד אנפין וגדפין דחיות, בתפלה, שישראל יהיו חברים עמהם עם החיות, לכרוע בכל הגוף בח"י ברכות התפלה, כדי להמליך עליהם בכל אבר ואבר שלהם, אמן, שה"ס יאהדונה"י, שבגי' אמן, כי בכריעה ממשיך אדני, ובזקיפה ממשיך הויה, ואח"כ ע"י ח"י העולמים מתיחדים ומשתלבים שניהם בסוד יאהדונה"י (כנ"ל אות ש"ז). ואמר הקב"ה אל המלאכים, שהם ד' החיות, מי שאינו רשום לפניכם להיות כורע בברוך, וזוקף בהויה בקומה דגוף, לא תכנס תפלתו בהיכל שלי שהוא אדני. שלא תקבלו דיבורים שלו על כנפיכם ופניכם. שכל מי שמתפלל באדני ומצרף עמו הויה, שהוא פניהם של המלאכים, דהיינו של ד' החיות, אז נאמר בחיות, ופניהם וכנפיהם פרודות למעלה, בבחינת ג"ר שלהם, כדי לקבל אח"כ יחוד יאהדונה"י, בו"ק שלהם, בדברי התפלה היוצאים מפיו של האדם.