וכלה בחופה דאיהי וכו': והכלה בחופה, דהיינו ביחוד ק"ש שנקרא חופה (כנ"ל תרומה אות קכ"ו) היא בצורת כנפי מצוה, שהם בציצית מוזהבות, כלומר שכרוכות עם תכלת, שה"ס הארת חכמה הנמשכת מן צד שמאל דבינה, הנקרא זהב. וע"כ הציצית כמו מוזהבות בתכלת. ותכלת ולבן שבציצית, הם כסא דין וכסא רחמים כלולים זה בזה. כי תכלת היא דין ולבן הוא רחמים. וכמה קשרים וחוליות סביב הציצית, בכמה מרגליות ואבנים יקרות דהיינו אורות חכמה וחסדים, מלאות סגולות מסבבים אותו כצורת פעמונים ורמונים (כנ"ל בלק אות תל"ה) של לבושי המלך והמלכה, שהם ד' בגדי לבן דז"א, וד' בגדי זהב, דמלכות, שהן מצד ב' השמות הוי"ה אדנ"י. כשמו כן כסאו, כן חופתו, כן לבושו. שמו רשום בכל, שהוא יסוד הנקרא כל, כאשר רוצה לכנס בהיכלו להיות שם החתן בכלה שלו, בח"י ברכות התפלה, שח"י רומז על היסוד, שהוא כמראה הקשת. דהיינו היסוד, כנ"ל.