בתרועה ותקיעה ושברים וכו': בתרועה ותקיעה ושברים, מתבסם הכל זה בזה, שמתמתקים כל הדינים. וכל מה שהכבד אוחז הוא מקריב אל הלב, שהוא המלך לזון אותו. ולב ההוא אין דרכו ואין תאותו בעכירות המעשים של עמו, אלא לוקח כל הברור, וכל הצח, שהם כל הזכיות, וכל מעשים טובים וכל אותה העכירות והטנוף והלכלוך, שהם מעשים רעים, מניח בשביל הכבד, שהוא סמא"ל, שנאמר בו עשו איש שעיר. וכל העורקים שלו, שהם שאר עמים עכו"ם. ז"ש ונשא השעיר עליו את כל עונותם. מהו עונותם. הוא אותיות עונות תם, אותו שנאמר בו ויעקב איש תם. והעונות של עמו, הם בעורקים וגידים הדופקים שבלב (עי' להלן במראות הסולם אות י"ג).