ובג"ד שחין וצרעות וכו': ומשום זה שחין וצרעת וספחת שבכל האברים נמצאים בכבד, מן הלכלוכים שנשארו בו. מן הלב באה הבריאות לכל האברים, כי כך הוא, כיון שהלב לקח כל הזך והברור והצח, לוקח הכבד מה שנמצא ונשאר מן הלכלוך ומן הטיפוף, וזורק לכל שאר האברים, שהם שאר עמים האחרים עכו"ם, בעל כרחם. ומן פסולת הפסולת של הכבד, לוקח הטחול, שהוא לילית, שנאמר בו יהי מארת חסר, מחמת שנבראה לילית, שמארת הוא לשון קללה, כמ"ש מארה ה' בבית רשע. (כנ"ל ב"א אות שצ"ג).