פתח ואמר ר' פנחס וכו': פו"א ר"פ על זה. על הנשר שלקח השושנה. למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד. מהו ללמד. היינו ללמד לבני העולם חכמה. וכבר העמידוהו. שושן עדות, אלו סנהדרי גדולה. שהיא המלכות המלבשת את הבינה, שהמוחין דבינה נקראים עדות. מכתם לדוד, היינו סימן שהראו לדוד בשושן עדות, שינצח המלחמה. כששלח יואב לארם נהרים וארם צובא לעשות עמהם מלחמה. א"ר פנחס זה הוא שושן עדות, שנמצא כאן, כשהככבים שבשמים והשכינה עלינו, ועמה מדרגות העליונות, דהיינו המוחין דבינה הנקראים עדות, והיא עזרה קדושה לשבח בתשבחות. היא שושן, בשלמות כראוי. קמו והלכו. אלו לכאן ואלו לכאן. ר' פנחס הלך לו, ולן בכפר עקימין, ור' יצחק ור' חייא עמו.