ובג"ד אוקמוה מארי וכו': ומשום זה העמידו בעלי המשנה, המבקר את החולה לא ישב למראשותיו, משום שמשכינה על ראשו. ולא לרגליו משום שמלאך המות הוא לרגליו. וזה אינו לכל אדם אלא לבינוני, אבל לצדיק גמור, ה' יסעדנו על ערש דוי, על ראשו, והשכינה מסבבת גופו עד רגליו. ומשום זה נאמר ביעקב, ויאסף רגליו אל המטה, שזו היא השכינה, שנאמר בה, והארץ הדום רגלי. וכן השכינה נקראת מטה. ולרשע גמור, מלאך המות מסבב אותו מכל צד, וזה הוא יצר הרע. כי מלאך המות הוא היצר הרע. שמלאך המות מסבב אותו מכל צד, והחרב שלו, שהיא מרה (כנ"ל אות שס"ד) שפניו מוריקות בטפה אחת מאלו ג' טפות שהמרה זורקת בו, (כנ"ל פקודי אות תתקט"ז) ז"ש ואחריתה מרה כלענה. כבד הוא זכר. שהוא סמאל. ויותרת הכבד היא נקבה שלו. (ע"כ רעיא מהימנא) (ועי' במרה"ס אות י"ד).