בהאי ושט עאל וכו': בושט הזה נכנסים ונשאבים בריאה אלו השרפים, בלהבות שלהם לוקחים משקה, ונקראים ריאה בחבור אחד עם הריאה, והכל נשאב בהם. וכל אלו לוקחים כל אחד ואחד כראוי לו. ומשחרב בית המקדש ובטלו הטוחנות כי מעטו, כולם. (ועי' במראות הסולם אות ח') שמיעטו צורתם ומזונם, ואין יום שאין בו קללה. הרים ר"ש קולו ואמר, אוי ירושלים עיר הקדושה, אוי לעם שכל טוב הזה אבדו, ושרים גבורים ממונים מיעטו דמותם. על זה בכו החברים. אמרו, אוי רבי, כשתסתלק מן העולם, מי יגלה סודות סתומים עמוקים כאלו, שלא נשמעו מימי שלמה המלך עד עתה. אשרי הדור השומע דברים אלו, אשרי הדור שאתה בתוכו. אוי לדור שישאר יתום ממך.