ת"ח וממעל לרקיע וכו': בוא וראה. וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא. כמראה אבן ספיר, זהו אבן ישראל. שהיא המלכות. וזה הוא סוד שכתוב, וגללו את האבן וגו'. אבן אחת ירדה מלמעלה, שהיא מלכות, כשרצו ישראל לרשת את הארץ, וכתוב בו גורל. דהיינו על פי הגורל (כנ"ל אות תקט"ו) והגורל היה אומר, חלק זה הוא לפלוני וזה לפלוני. ואבן הזאת ירדה מתחת כסא המלך. דהיינו מלכות שה"ס כסא דז"א. ודאי משם רועה אבן ישראל כתוב, שהיא אבן דז"א הנקרא ישראל. ומשום זה על פי הגורל שהוא מלכות ודאי תחלק נחלתו.