בערבית איהו השכיבנו וכו': בתפלת ערבית המלכות היא, השכיבנו. דהיינו ששוכבת בין זרועות המלך בגלות. שאין לה קימה אלא שוכבת. כי הלילה הוא בחינת גלות. כשבא הבקר, שהוא בחינת גאולה, חג הפסח שה"ס ימין דהיינו חסד דז"א, אוחז בה בימין, דהיינו שמשפיע לה חסדים. אבל בזרוע שמאל דז"א, שנקרא יצחק. שהוא בחינת תשרי, נאמר בו, ויהי הוא טרם כלה לדבר, והנה רבקה יוצאת מן גלותא. כי הגאולה באה מתקון צד השמאל, שהוא יצחק, וכדי שהמלכות לא תצא מן הגלות מצד הדין, כי השמאל הוא דין, ע"כ יעקב, שהוא ז"א, שכל את ידיו, ונתן שור, שהוא שמאל, בימין, שהוא חסד. ואריה, שהוא ימין, נתן בשמאל, שהוא דין. ומשום זה נאם ה' לאדוני שב לימיני, זהו צדיק שהוא יסוד, שהוא כנגד משיח בן יוסף, שהוא דין (כנ"ל אות תקס"ה) ואמר לו שב לימיני, שהוא זרוע של אברהם שהוא חסד בזמן גלות ישמעאל, דהיינו מטעם שיעקב שכל את ידיו אמר לאדוני, שהוא השמאל של היסוד, שהוא משיח בן אפרים שהוא דין, שישב בימין, שהוא חסד, עד אשית אויביך הדום לרגליך.