ואי איהו ב"נ וכו': ואם הוא אדם שיש בו כל מדות אלו הנ"ל, הוא שקול ודומה לכל ישראל יחד (באות תקס"ט) נותנים לו כתר בשם הויה. בסו"ה, כ הויה אלקינו בכל קראינו אליו, אין קדוש כ הויה. שה כ' הקודמת להויה ה"ס כתר דז"א. שהוא נשמה יתירה מעולם הזכר, שהוא תפארת, ולא כנפש יתירה דיחיד, שהיא רק מספירות דמלכות. שהוא מלך מוכתר בכתר עליון מבינה, שבה ימלוך בשכינתו, שהיא נפש יתירה. וכתר הוא נשמה יתירה, המקובל מן הוי"ה, שהוא רוח, שנאמר בו, אשפוך את רוחי על כל בשר. ורוח הזה שהוא הויה כלול עשר ספירות ממעלה למטה, כעין זה, י' היא חכמה, ה' בינה. ו' כוללת שש ספירות מחסד עד יסוד. ה' היא מלכות. וה כ' מן כהויה אלקינו, היא כתר על ראש הויה. וזה הוא נשמה שנתוספת ביום שבת לכלל ישראל יחד או ליחיד שיש בו כל עשר מדות שבמלכות.