הא אוקמתון אתון וכו': הרי העמדתם, אתם והחברים שעמכם בעלי הוראות, שהעמדתם, אין הבוצע יכול לאכול עד שיענו אמן בעלי הסעודה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל הבוצע. ודיא כשבעל הבית בצע, ובצע לבעלי הסעודה, אינו משער שיעור אחד לכולם, כי אין דרכם של הבוצעים לבצוע בשוה, כי לפעמים נותן לזה כביצה ולזה כזית. וכשעונים אמן על בציעה זו קודם שיאכל בעל הבית, מחברים ב' שיעורים כזית וכביצה ביחד, אשר שיעור כביצה נמשך מ י' דהויה ושיעור כזית נמשך מ י' דאדני, כנ"ל, וע"כ חבור כזית וכביצה הוא סוד יאהדונהי, שה"ס אמן, כי אמן בגי' צ"א כנגד היחוד יאהדונ"הי ויחוד הזה אינו על האכילה אלא על הבציעה. וע"כ, אחר שאלו השיעורים כזית וכביצה מצטרפים ליחוד יאהדונה"י באמירת אמן, אז יאכל בעל הבית. והיינו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי וגו', ואח"כ, אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אכלו רעים, היינו בעלי הסעודה, שיהיו הבנים שהם בעלי הסעודה בצורת אביהם, שהוא בעל הבית הבוצע, שה"ס חכמה עלאה שנקרא אבא (כנ"ל תרי"א).