ומארי קבלה אינון וכו': ובעלי קבלה הם בעלי תלמוד, ונאמר עליהם, ושננתם, והעמידו בעלי המשנה, אל תקרי ושננתם, אלא ושלשתם, שהם שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. וסוד הדבר, כי יקרא קן צפור לפניך בדרך היינו בעלי מקרא, בכל עץ היינו בעלי משנה, או על הארץ, אלו הם בעלי תלמוד. (כנ"ל אות חשנ"א) דהיינו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד. ואין לתמוה על מה שמשנים המלה ושננתם לושלשתם כי על הכתוב, ועשית מנורת זהב טהור, הנה העמידו, ועשית מנורת, הוא כלל זהב, הוא פרט, מקשה, הוא כלל. (עי' קדושין ל.) וכן כמה מקראות שבעלי המשנה מרבים וממעטים, כגון מה שאומרים ריבה ומיעט, וכן מרבים אות, ואומרים אל תקרי מה אלא מאה. כך כאן אנו אומרים, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, ודרשינן ממנו, שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, כמ"ש בקדושין (דף ל' ע"א).