ותקינו לתקוע שופר וכו': והתקינו לתקוע שופר ביום הכפורים, להעלות קול, שהוא ו' דהויה, דהיינו ז"א, לחרות, שהוא בינה. שנאמר בה, בכל צרתם לו צר. אשר לו הוא ב א' ובו' דהיינו קרי וכתיב, כי כתיב ב א' וקרי ב ו'. כי בכל צרתם רומז על ה' עינוים, והדינים שמקורם הוא בבינה בקו שמאל שלה. ובסוד תקיעת שופר מעלים ז"א ג"כ שם לבינה, וע"כ יש כתיב וקרי ב א' וב ו'. אשר ה א' רומזת על הבינה, בסוד אלף בינה. וה ו' רומזת על ז"א שעלה לבינה. ועבודת יום הכפורים היא באריכות, והיא כלולה מג' מדרגות, מחשבה, דבור, ומעשה.