ת״ח כד אנהיר וכו׳: בוא וראה, כשמאיר עתיקא הסתום שהוא מוחא סתימאה דא״א, במוח, שהוא אבא, והמוח מאיר ללב, שהוא ז״א, בדרך נעם ה', דהיינו דרך הבינה הנקראת נעם, והעמדנו, שזה הוא כח ה'. דהיינו כח ההוא הבא מעתיקא קדישא הסתום מכל הסתומים. יגדל נא, פירושו, שיתגדל ויתרבה למעלה למעלה ויזל, ויהי נמשך למטה. כאשר דברת, הוא כמו שהעמידוהו. שהוא ארך אפים בין לצדיקים ובין לרשעים (עירובין כ״ב) לאמר, היינו שילמדו מכאן כל דורות האחרונים לעולם ולעולמי עולמים לאמר, היינו, לומר זה בעת צרה, ולומר זה בשעת הרוחה. ומה הוא. היינו ה׳ ארך אפים וגו׳. וכבר העמדנו הדברים.