וכל זמנא דבשרא וכו׳: וכל זמן שהבשר מסטרא אחרא קיימת בקיומו, שטן ההוא עומד להסטין, נאבד הבשר אין לו רשות להשטין, כי אין לו על מה שיסמוך, שכבר אין לו חלק בו, וע״כ כתוב, יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מרואי, פירושו מראיה ההוא של השטן העומד להשטין, שאינו יכול, משום דיכל בשרו. ושפו עצמותיו לא ראו, היינו, לא נראו לשטן שיקרב אליו, כי אין לו חלק בו, כיון שניתק כל אחד ואחד, דהיינו כל עצם ועצם ממקומו, אינו תובע עליהם ואינו עומד להשטין בשבילם. כי אחר שהבשר נעכל לא יתבע עוד דין, ואינו עומד להשטין, כי אין לו על מה שיסמוך, ואינו מזכיר את האדם בשום דבר שבעולם. א״ר שמעון, עתה אני יודע הדברים על תקונם. דהיינו מ״ש, והשטן עומד על ימינו לשטנו. ודאי יפה הוא לו להשמין, כל עוד שלא הסיר בגדים הצואים.