כד אתחריב בי וכו׳: כשנחרב בית המקדש, דהיינו בעת שאין זווג ז״א ומלכות שאז נחרב בית המקדש, שהיא המלכות. נסתמו המבועים של המלכות מכל הצדדים. דהיינו שנעשתה ל ם' סתומה שנקפאו כל אורותיה (כנ״ל ב״א דף צ׳ ד״ה כתיב) וה ם׳ סתומה כוללת אותיות אחרות, והם שבע אותיות, משם הקדוש הנ״ל, ג׳ מצד זה, שהן סע״ו וארבע מצד זה, שהן אעצ״ה. כלך יפה, הנשארות מהשם הקדוש, והסימן, כלך יפה רעיתי ומום אין בך, ה״ס ן׳ הרומזת על דכר ונוקבא שהם זו"ן, כלולים יחד. ו ן' זו כלולה ג׳ אותיות מכאן, שהן כל"ך, וג' מכאן, שהן יפ״ה. והם שש אותיות. והעמדנו שבאלו ב׳ אותיות ם׳ ן׳, נכללות י״ג אותיות השם הקדוש, כל"ך סעפ״ה יאעוצ״ה. כי עולה מהן שתי בחינות, בחינה אחת באות אחת, שהיא ם׳, ואחת באות אחת שהיא ן׳.