א"ל, עקיבא, תא וכו': אמר לו ר' אליעזר: עקיבא, בוא ואמור לך דבר, שנראה לי בחלום פסוק הזה, שכתוב, ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו'. הרי שמסבת עונם של הדור אין התפלה מתקבלת בעדם, ומכל מקום נאמר, ואתה אל תתפלל עליהם, שמשמע שאחרים יכולים להתפלל, וע"כ אני לא נעניתי, ואתה נענית. ויותר מזה, יש בחינות שאין צדיק בעולם, שיוכל להתפלל עליהן. בוא וראה, י"ב הרים אפרסמונא, שהם חגת"ם דבינה הנקראת אפרסמון, הכלולים זה מזה, שכל אחד מהם כלול מן חג"ת והם י"ב, אבל המלכות, אינה מאירה אפילו במלכות (כנ"ל ב"א דף פ"ה ד"ה ולפיכך) מטרם גמר התקון, נכנס העלה מ"ן אותו הלובש חשן ואפוד, שהוא ז"א, שת"ת שלו נקרא חשן והמלכות נקראת אפוד שי"ב אבנים שבחשן מקבלים מי"ב אורות הנ"ל דבינה, וי"ב של האפוד מקבלים מי"ב של החשן, וגם בהם אין עצם המלכות מאירה כמו בבינה, והתפלל אל הקב"ה, שהעלה מ"ן לבינה, לרחם על העולם, דהיינו לגמור התקון גם במלכות עצמה, שתהא מאירה כמו החג"ת, ועד עתה עדיין תפלתו תלויה, שעוד לא נתקבלה. הרי שיש בחינות, שאין התפלה נשמעת עליהן. ושואל, אם כן, למה חלשה דעתו של ר' אליעזר, כיון שראה בחלומו, ואתה אל תתפלל וגו', שמתוכו נשמע, שאחר יכול להתפלל, כנ"ל. ומשיב, שהוא משום האנשים שאינם יודעים מזה. וחשבו שמעלתו קטנה ממעלת ר"ע.